ככה זה כשיש שלוש בנות ומעליהן אמא שבוחשת בקלחת משיעמום תהומי.
ביום שישי בערב הייתי אמורה להיות בייביסיטר על האחיינים כי אחותי וגיסי הלכו להצגה. בשישי אחר הצהריים, אחרי שלא עשינו כל תכנית לשישי בערב, כולל חגיגות יום האישה בחולון או בתמונע, היא מתקשרת אליי האם אכפת לי לוותר על המשמרת כי אחותנו הקטנה מתנדבת להחליף אותי במשימה, לשם שינוי. היא כמעט אף פעם לא מציעה הצעות קונקרטיות כאלה, רק כלליות. בסגנון - אם תצרכי, השנה אני מקווה שיהיה לי הרבה יותר זמן לבלות עם האחיינים המתוקים שלי.
לי לא היה אכפת לוותר על המשמרת ולעשות טובה לקטנה תוך כדי. אישרתי שאני מוותרת. הגדולה וידאה איתי שלא אכפת לי וכיוון שכולנו פולניות נזהרתי מאוד לא לומר שאשמח לוותר ובכיף וכו'. אמרתי שאין לי בעיה לשמור עליהם ואם הקטנה רוצה אז אין בעיה.
התחברתי לי בכיף שלי לאנטומיה של גריי, עונה חמישית עם תרגום לעברית. כיף חיים. שכחתי להתקשר להגיד שבת שלום להורים. אמא שלי התקשרה. שאלה מה קרה שלא הלכתי לבייביסיטר. אמרתי שנתבקשתי לוותר אז ויתרתי. היא אמרה שלכל אחת יש את הגירסה שלה לעניין. לא התעמקתי, לא היה לי אכפת.
היום אמי נפגשה עם הקטנה, אני לא יודעת מה נאמר שם אבל מיד אחרי הפגישה, מיד כשהתפנתה תוך שעה וחצי מכל משימות הצלות החיים שלה במשרד, התקשרה אליי הקטנה להתנצל!
מסתבר שהיא גם בשישי לא בדיוק התנדבה קונקרטית לשישי בערב והיו לה כמובן תכניות משל עצמה ללא אחיינים. היא הציעה כמו שתמיד היא מציעה להיות לעזר אבל לא התכוונה שאשכרה ישתמשו בה. הגדולה, אולי בתום לב ואולי בקלעפטיות לא אופיינית, החליטה לתפוס את ההצעה בביצים ולממשה.
הקטנה קיבלה אישור להיות שמרטפית, שעתיים גג לפני שעת הש', הוזנקה מפגישה חברית בנמל על אופניה, לביתה, לבית האחות, בלי להספיק לאכול אפילו! מסתבר שהיא הבינה שלנו יש פתאום תכניות ולכן מזניקים אותה, למרות שלא ממש היתה פנויה. לא פנויה במאה אחוז.
עכשיו דיסקסנו את העניין מכל מיני זוויות ולא ממש הבנו מה עובר על הגדולה. האם כדאי לברר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטה או לתת לזה לשקוע? האם ייתכן שנסיבות הורמונליות כלשהן מביאות אותה לכדי היא ניסויים חברתיים באחיותיה? האם היא מנסה לסכסך או להשכין שלום?
לולא אמנו היקרה, לא היינו מודעות לכך שהיתה בעיה. אישו זו מילה מתאימה יותר מבעיה.
למחרת היינו אמורות להיפגש כולנו לארוחת צהריים משותפת באחד הבתים. באחת עשרה בערך היא סימסה לנו שהם נסעו לטיול והתכנית מבוטלת.
זהו בעניין הנ"ל.
ולעניינים אחרים, העדכונים השבועיים הקבועים.
מפנטזת על האנטומיה, לסיים את העונה החמישית בסופ"ש. דודה הערב. בגמילה משוקו בשקית. מנסה לא לאכול חפיסות שוקולד, אפילו לא פעם בשבוע וגם לא לקנות אייס ארומה או כל אייס אחר כתחליף לשוקו לשקית. עושה הליכות כמעט כל יום.
קוראת את 'הצד השלישי של הסיפור' של מריאן קיז (הוצ' מטר). ספר אירי. עדיין לא מתלהבת. ספרות נשית שצריך לקרוא באנגלית ואני קוראת בעברית. 600 עמודים בערך, מהספריה, משומש במצב לא משהו. קראתי כמאה בינתיים. אולי אתחיל במקומו את 'הביתה' של אסף ענברי (הוצ' ידיעות אחרונות).
הופעת השבוע - מחר- רוקפור, לא ראיתי אותם כבר שנים. נרגשת.
סרט השבוע- אין משהו בתכנון. אולי בסופ"ש...
מרגישה היום כאילו כבר חמישי. תחושת הקלה שכזו. הייתי אמורה לנסוע להורים ובסוף לא וזו חלק מההקלה הגדולה.
לא הולכת לעזריאלי בקרוב.
לא מחר בכל אופן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה