חזרתי להתמכרות הישנה. האנטומיה של גריי. לא יכולה לחכות יותר שיתרגמו לי את העונה החמישית. לקחתי בלי תרגום. שישי ארבעה פרקים, שבת ארבעה פרקים. אופס, נגמרו הפרקים ועוד לא חמש. אז מה עכשיו? מסתפקים במה שיש. פרק 8 רץ שוב ברקע. רק לא להיפרד מהקולות. שכחתי עד כמה החרא הזה מדמיע אותי. כל פרק מחדש.
כזה כיף לראות את הסדרה הזו. נגעלת מהליכים רפואיים ובכל זאת נהנית. כולם יפים וחכמים. הם מדברים קצת מהר מדי אבל אני מבינה. אם לא, אני חוזרת אחורה. עכשיו אני מחכה לפרקים הבאים של העונה.
שביזות יום א' בקטנה כי שבוע חדש עומד בפתח. והשבת עוברת כל כך מהר. אפילו שזה היה סופשבוע ארוך, השבת נגמרת כל כך מהר. בין אם היא מנוצלת ליציאה מהבית ובין אם לא.
עוד מעט נעשה את הספונג'ה שאנחנו דוחים כבר הרבה זמן. שנינו שונאים את דה ודוחים. אלופים בלדחות. ולא הולכים יחפים כך שאפשר להתעלם הרבה זמן מהצורך בספונג'ה, אבל לא לנצח. אז היום זה יקרה. רגע לפני שנגמרת השבת.
פורים. לא אוהבת מסיבות ותחפושות מושקעות ואיפורים אבל אוהבת ללבוש צבעים שלא כל כך משתלבים. להשתמש ביותר משני צבעים. כמה שיותר. שכל פריט יהיה בצבע אחר. אתמול זה היה חצאית כתומה עם גרביון בורדו, חולצה לבנה, מעיל סגול, נעליים אפורות.
אף אחד כמעט לא התחפש אתמול בבוקר בתל אביב. תמיד יש את האנשים האלה שמתלבשים נורא/די מוזר בעיניך ואתה לא בטוח אם הם ככה כי פורים או שהם תמיד מתלבשים מוזר. אז הייתי מאלה אתמול.
ומחר אולי גם. אפילו שצפוי סתם עוד יום עבודה רגיל ולא מתוכנן אירוע פורימי כלשהו.
קראתי השבוע את 'אלנבי' של גדי טאוב. זו לא איכות. זה לא מאוד מעניין. אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא את זה באמצע. קראתי באוטובוסים ובמעליות ובהליכה ובמיטה לפני השינה ובכל דקה פנויה. רציתי לגמור עם זה כבר ולא לבזבז על זה אף רגע יקר.
כל כך מביש לגדי לכתוב את הדבר הזה. לא מבינה בשביל מה עשה את זה. אם היה כותב בשם בדוי היו קוטלים אותו לחלוטין. לא קראתי עליו יותר מדי בקורות אז אני לא בטוחה אם עשו את זה או לא. אבל זה באמת ספר רע. הדבר היחיד שאפשר לומר לטובתו זה שיש אנשים שמתחרמנים מזה.
עוד לא החלטתי מה יהיה הספר הבא שאקרא. בינתיים חזרתי ל'חייו של ג'ון לנון' כדי לסיימו לפני שמגיע הסרט עליו. לא שהסרט מבוסס על הספר הזה, למיטב ידיעתי, אבל בכל זאת, צריך דד ליין. אני נמרחת איתו כבר חודשים.
אני צריכה להכין את רשימת הספרים שאני רוצה להיפטר מהם. או יכולה להיפטר מהם ביתר קלות. אני רוצה לקרוא את 'אבידות' אבל הוא נראה לי כל כך כבד. זה לא זמן טוב לספרים כבדים או מעיקים.
אין לי כמעט בכלל תכניות לשבוע הזה. אני בטוחה שיתמלא במהירות אבל הייתי רוצה לדעת כבר עכשיו איך הוא יראה. אני לא חולת שליטה. אני רק אוהבת שדברים ידועים מראש ומתנהלים נכון.
חג שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה