זה מה שמסתמן פה כרגע. הסיבה העיקרית למיעוט הכניסות היחסי שלי לכאן היא הקושי להתנתק מהחשבון הראשי בג'ימייל לכמה דקות ארוכות. אבל פעם בשבוע אני מצליחה להתנתק ולהתחבר לפה. הדקות הקצרות מתארכות. תמיד בשעות המשבר של הצהריים חסרי הקץ.
חוץ מזה יש תחושה זמנית בחיי שאין הרבה מה לעדכן כרגע, החיים זורמים כמו נחל, הרבה שגרה ובסך הכל גם רגוע. אני בעיקר קוראת ספרים בשעות הפנאי. רוצה ללכת לסרט אבל התכנית הזו כל הזמן מתבטלת. אני לא מספיקה להגיע לסרט של חמש ואין לי כח לחכות להצגה ראשונה ועל השניה בכלל אין מה לדבר. אם אני נכנסת למיטה עם ספר בעשר זה ערב מוצלח.
ביום שישי קראתי את 'טקסטיל' של אורלי קסטל בלום. אני לא נמנית על חסידיה או מעריציה, אף פעם לא הבנתי מה ההתלהבות ממנה וגם הספר הזה לא פקח את עיני או נתן הסבר כלשהו. ספר סתמי למדי והיה טפשי מצידי לרצות לקרוא אותו במשך 4 שנים. טוב שלפחות לא רכשתי אותו בטעות.
בשבת קראתי את 'רשלנות' של הסופרת האוסטרלית דבורה רוברטסון. ספר קריא, מעניין, לא הרבה מעבר לזה. אולי הרבה הלך לאיבוד בתרגום. אולי הציפיות שלי מכל מה שקשור לאוסטרליה מוגזמות... (כנראה).
אתמול חזרתי ל'אהבות מוברחות' של ברנרד שלינק. הוא לא רע. אני אוהבת את הכתיבה שלו. מחר אסיימו כנראה ואתחיל את 'מה שאבד' של קתרין או'פלין.
אני די מרוצה מהספריה הציבורית. הם קונים בסופו של דבר את הספרים החדשים ואיכשהו אני מצליחה לשים את ידי על כל הספרים שאני חפצה (וחפצתי) לקרוא. אני רק צריכה להכין רשימות מסודרות כי הבלק אאוט תוקף אותי גם שם. מגיעה לספריה ולא זוכרת אף ספר שרציתי לקרוא או לא מצליחה להיזכר בפרט חשוב אחר.
יש לי תכנית להעלות למכירה ספרים שלי באיזה אתר אינטרנט אבל אני נתקלת בקושי מנטלי. לא יכולה לעשות את זה. לאתר כבר נרשמתי אבל רשימת הספרים ריקה לחלוטין כבר שבוע. אני מנסה להיזכר בשמות ספרים שיש לי בבית הוריי ואמי רוצה שאפנה ואני לא זוכרת כלום. אני צריכה להיפרד מספרים וגם מבגדים אבל זה קשה אימים. גם הידיעה המשמחת שאני יכולה לקבל עליהם כמה שקלים לא עוזרת לי לנסות להיפטר מהם. חייבת חייבת לפנות מקום (לדיסקים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה