הבלוג הזה שלי נהיה משעמם אימים. פיהוקון שכזה. אני לא מספרת שום דבר מעניין, רק מעדכנת על דברים לא מספיק מעניינים. נראה לי שלספר מה אכלתי כל יום יהיה כבר יותר מעניין מזה. אין לי מונה כניסות כרגע וגם אף אחד לא מגיב לי כבר חודשים. אולי אני כותבת לעצמי ולעוד 3-4 אנשים שמכירים אותי אישית ונמצאים איתי בקשר גם מחוץ לזירה הזו.
יש לי שתי אופציות כרגע - או להתחיל לכתוב מעניין יותר או להפסיק לכתוב כרגע, עד שיקרו דברים מעניינים יותר בחיי. אז בינתיים אני אנסה לכתוב יותר מעניין ולא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי. בלי תנועות חדות, כמו שאומרים.
הבוקר נסעתי לשכונה הישנה שלי לעשות משטח גרון. עברתי ברחוב שגרתי בו עם האקס וכשלא ראיתי את כלי הרכב שלו חונה מול הבניין, ניגשתי לתיבות הדואר של הבניין לבדוק אם הוא גר שם עדיין. הוא כבר לא גר שם. אני לא יודעת איפה הוא גר. בהתחלה חשתי הקלה שעכשיו אני יכולה להסתובב חופשי בשכונה בלי לחשוש שהוא יקפוץ לי מאיזו פינה ואחרי זה חשתי מועקה כי אני לא יודעת לאן עבר. אין לי דרך לדעת. הוא לא עדכן בפייסבוק. אני לא אגגל. לא אבדוק באתר של בזק. הוא בטח גם עם החברה. אולי במושב?
לעשות משטח גרון זה די נורא. דוחפים לעומק הגרון מקל צר כזה ומגרדים איתו כאילו כדי לעודד הקאה. כמו בדיקת פאפ רק בגרון. רק שפאפ לא מעוררת רצון להקיא. אבל מדמימה. לא משנה.
אם השיעול לא יחלוף לי בקרוב אני אלך גם לעשות צילום חזה. לא נראה לי שעשיתי פעם צילום כזה. יום חג להיפוכונדרית. הרופא הלא מרוכז שאל אותי פעמיים אתמול אם אני מעשנת ואם אני בהריון. רק לוודא. לא יודעת מה אני יותר לא. הכי לא מעשנת והכי לא בהריון אבל מצד שני מעשנת פסיבית על בסיס יומיומי ויכולה תיאורטית להיות בהריון. אבל לא עכשיו.
תמיד יש לי את ההתלבטות לגבי חו"ל, האם לנסוע ליעד חדש שהוא יעד חובה כמו ברצלונה או ליעד שהוכיח עצמו כמוצלח מנסיון אישי כמו ניו יורק. מצד אחד ברצלונה דורשת פחות ימים ופחות כסף אבל לניו יורק אני נכספת ונסיעה לברצלונה תרחיק אותי מנסיעה לניו יורק. אבל אני חייבת להגיע לברצלונה כי עוד לא הייתי וזה לא מאוד יקר ודי קרוב.
מתה על שירי יום הזכרון. מחכה כבר לשבוע הבא. .
יש לי שתי אופציות כרגע - או להתחיל לכתוב מעניין יותר או להפסיק לכתוב כרגע, עד שיקרו דברים מעניינים יותר בחיי. אז בינתיים אני אנסה לכתוב יותר מעניין ולא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי. בלי תנועות חדות, כמו שאומרים.
הבוקר נסעתי לשכונה הישנה שלי לעשות משטח גרון. עברתי ברחוב שגרתי בו עם האקס וכשלא ראיתי את כלי הרכב שלו חונה מול הבניין, ניגשתי לתיבות הדואר של הבניין לבדוק אם הוא גר שם עדיין. הוא כבר לא גר שם. אני לא יודעת איפה הוא גר. בהתחלה חשתי הקלה שעכשיו אני יכולה להסתובב חופשי בשכונה בלי לחשוש שהוא יקפוץ לי מאיזו פינה ואחרי זה חשתי מועקה כי אני לא יודעת לאן עבר. אין לי דרך לדעת. הוא לא עדכן בפייסבוק. אני לא אגגל. לא אבדוק באתר של בזק. הוא בטח גם עם החברה. אולי במושב?
לעשות משטח גרון זה די נורא. דוחפים לעומק הגרון מקל צר כזה ומגרדים איתו כאילו כדי לעודד הקאה. כמו בדיקת פאפ רק בגרון. רק שפאפ לא מעוררת רצון להקיא. אבל מדמימה. לא משנה.
אם השיעול לא יחלוף לי בקרוב אני אלך גם לעשות צילום חזה. לא נראה לי שעשיתי פעם צילום כזה. יום חג להיפוכונדרית. הרופא הלא מרוכז שאל אותי פעמיים אתמול אם אני מעשנת ואם אני בהריון. רק לוודא. לא יודעת מה אני יותר לא. הכי לא מעשנת והכי לא בהריון אבל מצד שני מעשנת פסיבית על בסיס יומיומי ויכולה תיאורטית להיות בהריון. אבל לא עכשיו.
תמיד יש לי את ההתלבטות לגבי חו"ל, האם לנסוע ליעד חדש שהוא יעד חובה כמו ברצלונה או ליעד שהוכיח עצמו כמוצלח מנסיון אישי כמו ניו יורק. מצד אחד ברצלונה דורשת פחות ימים ופחות כסף אבל לניו יורק אני נכספת ונסיעה לברצלונה תרחיק אותי מנסיעה לניו יורק. אבל אני חייבת להגיע לברצלונה כי עוד לא הייתי וזה לא מאוד יקר ודי קרוב.
מתה על שירי יום הזכרון. מחכה כבר לשבוע הבא. .
הוא עבר לגבעתיים........ לא מספיק רחוק ממני.
השבמחקאיך גילית את זה?
השבמחקחיפוש קטנטן ביותר בגוגל גילה את כתובתו החדשה וכשעברתי במקרה ברחוב וידאתי שאכן כן בתיבות הדואר. זה לאשאני אובססיבית או סטוקרית או משהו כזה, אני פשוט אוהבת שהדברים מונחים במקומם...
השבמחקאני באופן אישי נמנע מלגגל את האקסיות, טוב לי עם מה שיש לי
השבמחקזה לא מתוך געגועים אליו ולא שרע לי עם מה שיש ואפילו הרבה יותר טוב אבל אני צריכה לדעת איפה וכו'.
השבמחק