יום שבת, 3 באפריל 2010

חג שמח

נחמד החג הזה בסך הכל. היו לי יומיים של חצי יום בעבודה וכל השאר חופשיים. רק שתי ארוחות משפחתיות, רק פעם אחת בייביסיטר (הערב), המון הופעות, זולות או בחינם.

הייתי רוצה להגיע יותר לקולנוע אבל לא קריטי. מבחינה רציונלית עדיף לא להגיע לשם כשכולם בחופש. נתאפק עוד יומיים-שלושה ונלך.

לגבי ג'ון לנון, הנער משום מקום, אף אחד לא הגיב והכרטיס הלך לאיבוד! איכשהו בדרך מהדואר, לביתי דרך בית אחותי, הוא נעלם, נפל, נשמט, נזרק, הגיע כנראה למקום לו הוא ראוי. אז לא נורא. אף אחד לא יצא מופסד פה. אם במקרה יש מישהו שרוצה לראות את 'מבט מגן עדן' באחד מבתי הקולנוע של גלובס, יש לי זוג כרטיסים להציע. הנוהל זהה, הגרלה בין כל מי שיגיב... הפעם יש גם דד ליין - 5.4.10.

אני מתכננת ללכת ל'סופר הצללים' ול'נביא'. אני לא קוראת אף ספר בחג הזה. לא בא לי על כלום. מתחילה ומפסיקה מיד. אין חשק לקרוא. מנסה להדביק פערים בעיתונות. שלא יצטברו פה עיתונים מלפני יומיים ומעלה. מקסימום מאתמול. את המגזין שלהם אני בכלל לא מספיקה לקרוא מגב אל גב ועוד מעט מגיע הגיליון חדש שלא יהיה לו מקום על המדף.

מחלקת המנויים (קשרי לקוחות) המקצועית מצליחה לשכנע אותי מדי 4 חודשים לא לבטל/להקפיא את המנוי. הם אומרים לי את מילת הקסם ספר מתנה ואני משתכנעת. זונת ספרים שכמותי. וכשמגיעה רשימת הספרים לבחירה היא כה דפוקה ומאכזבת שאני מצטערת פעם נוספת ונשבעת לא לחדש שוב. פעם אחר פעם אני נכנעת. כבר שנים. ועד שכבר הצלחתי להפסיק, מבצע למצטרפים חדשים שכנע אותי לחזור שוב. לא ברור למה. הציעו גליון חינם כנראה.

סידרתי היום את כל הדיסקים מחדש. צירפתי לארסנל עוד מתקן דיסקים שלא היה בשימוש בדירה החדשה. פיניתי קוביה בכוורת שמיד התמלאה בסרטי DVD שנדחקו בקוביות אחרות לא מסודרות. אני רוצה לקנות את כל העונות של סיינפלד באיביי או בארה"ב. אני לא רוצה לשלם על משלוח 50 דולר. אולי אם אחכה קצת אצליח להדחיק את התשוקה הזו. אלי היא תתחלף בתשוקות שימושיות יותר. אולי בגדים או נעליים? קשה להאמין.

50 דולר על משלוח זה ממש ממש מוגזם. אני עוד לא מכירה את כל הקומבינות של הישראלים שמוזילות את דמי המשלוח על ידי מתן כתובת בחו"ל. אני פשוט רוצה לטוס לשם. קשה להיות אובססיבית.

השכן של עובד בפיצוציה הפינתית מוכר סביח בלאפה כשרה לפסח. מסקרן. הגלידריה האיטלקית מוכרת קרפ צרפתי וופל בלגי כשרים לפסח. נשמע מגעיל.

מפגשים משפחתיים עם המשפחות של הגיסים מעיקים יותר מפגישות משפחתיות עם הדודים. אחיותיי עדין לא מבשלות ברמה של אמא שלי. נקווה שבסוף יתמקצעו.

זהו להפעם. שיהיה חג שמח!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה