אז הנה, איך מתחילים מחדש, אולי ממשיכים מהאמצע? מוזר. לא בטוחה שאני מסוגלת, רוצה, יודעת איך לעשות את זה שוב.
כמו בכל פעם שמתחילים בלוג בעילום שם רוצים שהכל יהיה דיסקרטי וסודי ואישי ואף אחד שמכירים לא יבוא לקרוא כדי להישאר פתוחים וכנים ולא מצונזרים. מצד שני, מהו בלוג ללא קוראים? יומן אישי על המחשב?
ואיך להשאיר את מי שהגיע לגמרי במקרה שלא יברח ואיך לא מאבדים מוטיבציה כשאף אחד לא מגיב?
כל-כך הרבה תהיות וללא תשובות.
אני כותבת פוסטים כי אני אוהבת לכתוב. לא גרפומנית בכלל אבל נהנית מהכתיבה. אני נהנית לשתף בחוויותיי מחיי היום יום ולא אוהבת לחזור על אותו סיפור יותר מפעם אחת. זו הפלטפורמה שלי לקטר ולחלוק מצוקות, כאבים, כעסים וסיפוקים מחיי היומיום ולעתים גם מההסטוריה.
אני מתכוונת גם להעלות תמונות מדי פעם כדי שיהיה יפה.
אני מקווה להתמיד עם הבלוג הזה. תודה למי שהגיע עד הלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה